גננת תפצה סייעת שפוטרה ב- 20,000 ש"ח בגין הוצאת לשון הרע

1.      1.      זוהי תביעה בגין לשון הרע.

2.      2.      אפתח את פסק הדין בסיפור על מעשה שהיה עם הרב ישראל-מאיר הכהן הידוע בכינויו 'חפץ חיים' על שם הספר הראשון שכתב בהלכות לשון הרע:

במהלך אחד ממסעותיו הרבים של החפץ חיים הוא נכנס יחד עם רב נוסף לסעוד בפונדק שעל הדרך. כאשר סיימו את ארוחתם ניגשה אליהם בעלת הפונדק ושאלה אם מצא חן בעיניהם האוכל שלה. החפץ חיים השיב מיד בשבחו את האוכל, ואילו הרב השני ענה כי האוכל היה טוב אולם חסר בו מלח.

לאחר שבעלת הפונדק הלכה לה, נזף החפץ חיים בחריפות בבן לווייתו, כשהוא נרעש על כך שדיבר לשון הרע אף שדבריו היו אמת. הרב השני הופתע מתגובה זו שנראתה לו מוגזמת בנסיבות העניין, מאחר והאוכל אכן היה תפל, והרי אמת הייתה בדבריו.

החפץ חיים השיב לרב השני, כי יש להניח שבעקבות דבריו אליה, בעלת הפונדק תיגש לטבחית שהכינה את האוכל ותנזוף בה על כך שהכינה אוכל תפל. הטבחית בתורה תרצה מן הסתם להתגונן ותכחיש את טענתה, וכך יתווכחו השתיים אם אמת בדבר או שקר, עד שבסוף יגבר כעסה של בעלת הפונדק והיא תפטר את הטבחית המסכנה ותשאירה מחוסרת עבודה, ואולי היא אלמנה שעליה עול פרנסת ילדיה היתומים.

למשמע הדברים ענה הרב השני, כי בוודאי יש בהשערה זו משום הגזמה שכן מילים תמימות ונכונות אינן יכולות לגרום לכל זה.

כדי לעמוד מקרוב אודות המתרחש, הציע החפץ חיים לבן לווייתו לסור למטבח. כאשר התקרבו חרש לפתח המטבח התגלתה לפניהם תחזיתו הקודרת: בעלת הפונדק הכעוסה נופפה באצבע מאיימת לעבר הטבחית, שלפי מלבושה הדל ניכר היה כי אישה ענייה היא, וביקשה לפטרה.

3.      3.      המקרה שלפניי דומה בחלקו לסיפור שהבאתי - אותו אסיים בסוף פסק הדין.

עניין לנו כאן בגננת (הנתבעת) וסייעת (התובעת) שעבדו יחד באחד מגני הילדים בכפר ורדים. בין השתיים נתגלע סכסוך על רקע טענותיה של הגננת אודות תפקודה הבעייתי של הסייעת עם הילדים וצוות העובדים בגן. בשלב מסוים עירבה הגננת גורמים מקצועיים נוספים בתלונותיה כלפי הסייעת שבאו בדברים עם האחרונה, עד שלבסוף כינסה הגננת את ועד ההורים בגן ושיתפה אותם בהתנהגותה הקלוקלת של הסייעת כלפי ילדיהם ותפקודה בגן באופן כללי.

נרעשים וזועמים למשמע אוזניהם, התכנסו הורי הילדים לאסיפה כללית אשר התקיימה יום למחרת, שבעקבותיה פנו בכתב למספר גורמים במשרד החינוך והמועצה המקומית (המעבידה) כדי להרחיק את הסייעת מתפקידה. בלחץ ההורים הסייעת אכן הורחקה מהגן ובסופו של דבר פוטרה מעבודתה במועצה המקומית.

נתוני רקע והנפשות הפועלות :

4.      4.      בזמנים הרלוונטיים לתובענה היתה התובעת סייעת גננת בעלת ותק מקצועי של 9 שנים בתחום (החל משנת 1993).

בשנת הלימודים 2002/2003 עבדה התובעת יחד עם הנתבעת בגן דרור בכפר ורדים (להלן - " הגן"). באותה עת היתה הנתבעת הגננת בגן, ולשתיהן היתה זו השנה הראשונה שהן עובדות בצוותא.

חוץ מהתובעת עבדה בגן סייעת נוספת, היא גב' אסרף מרים, שגם אותה היא הכירה לראשונה רק אז (להלן - " הסייעת השנייה").

5.      5.      מקץ זמן קצר לאחר פתיחת שנת הלימודים, התגלו ניצני מתח בין התובעת לבין הנתבעת והסייעת השנייה על רקע תפקודה הירוד של הראשונה בגן והיחס הבוטה שהפגינה, עפ"י הנטען, כלפי הילדים.

בשלב זה אציין, כי התובעת תיארה את יחסיה עם הנתבעת והסייעת השנייה כיחסים מתוחים ומעורערים, בשל סיבות הנעוצות במאבקים הדדיים ביניהן  לגבי ביסוס מעמדן ואופן התפקוד של כל אחת מהן בגן.

6.      6.      הנתבעת טענה, כי התנהגותה הבעייתית של התובעת התגלתה כבר בתחילת שנת הלימודים, והתבטאה בצעקות על הילדים, העלבתם, טלטולם, לקיחת האוכל האישי שלהם לצרכיה הפרטיים, נטילת ציוד מהגן, ושימוש מופרז בטלפונים על חשבון זמן העבודה.

לטענת הנתבעת, בהתחלה היא הסתפקה בשיחות פנימיות שהתקיימו בגן בהן העלתה בפני שתי הסייעות את נורמות ההתנהגות המצופות מהן - אף שהדברים היו מכוונים לאוזניה של התובעת.

לאחר מכן ובהעדר שינוי בהתנהגותה של התובעת, פנתה הנתבעת למנהלת אשכול הגנים בכפר ורדים, גב' טלי קרן (להלן - " מנהלת אשכול הגנים") ושיתפה אותה אודות המתרחש בגן. על יסוד כך זומנה התובעת לישיבת בירור שהתקיימה בתאריך 28.10.02 בה נכחו התובעת, הנתבעת, מנהלת אשכול הגנים והסייעת השנייה.